מאמר מקצועי מאת אבי פולסקי, מאבחן מדופלם ומטפל בויסות החושי.
המאמר המצורף נכתב בהשראת ימי עיון שכללו נתונים מדעיים חדשים בנושא הפרעות קשב וריכוז הנערכים בבי"ח שיבא תל השומר.
רגישות חושית הינה תגובה חריפה בגלל סטרס/לחץ של עודף גרייה מהעולם החיצוני. הורדת/הפחתת הרגישות תגביר את היכולת לשלוט בהתפרצויות.
ילדים שמתנתקים הינם לרוב בעלי רגישות יתר שמיעתית.
המנותקים חברתית הם לרוב בעלי רגישות יתר מגעית ו/או ריחית. לעוד אינפורמציה, התקשרו.
להלן נתונים מדעיים שנאספו בעולם בשנת 2012 לגבי הישגי הסובלים מ-25% ADHD מתקשים לסיים תיכון ופחות מ 10% מסיימים תואר ראשון.
הם מתקשים להתמיד במקום עבודתכם, עתירי כישורים אך מתקשים לעבוד בתפקיד ההולם את יכולותיהם וכישוריהם ולרוב התפטרו כדי לא להיות מפוטרים.
בתחום המשפחה מתקשים לייצור זוגיות יציבה. נוטים יותר לעבריינות והתמכרויות בפי 2 מהאוכלוסייה רגילה. כ 70% מאוכלוסיית האסירים שבעולם הינם בעלי הפרעות קשב וריכוז לא מטופלות. נפח המוח של בעלי הפרעות קשב וריכוז קטן ב 3.2% ממוח אחר ובנוסף מתפקד באופן שונה. באונה הפרא פרונטאלית יש חוסר עבודה והעבודה מתבצעת במקומות חלופיים במוח שהם פחות פונקציונליים. ממש שינויים אנטומיים במוח.
מהי החוליה החסרה לתפקודו היעיל של החולה ב ADHD?
חוסר בפונקציות ניהוליות (שאינן מושפעות מהסם ריטלין) נסו לדמיין תא פיקוד ששולט ביכולת שלנו בביצוע מטלות מהתחלה ועד הסוף. התא שדמיינתם חסר או לא מתפקד כשורה בנוסף עוזר לנו התא החסר לשלוט בהנהגותינו ובתגובותינו, התארגנות במרחב ובזמן באיסוף עצמי ועוד.
בלי זיכרון עבודה יעיל/שימור המידע לצורך ביצוע פעולות ושליפה יעילה מהזיכרון, פשוט… אין למידה.
ההפרעה נובעת מחוסר בויסות חושי במערכת סינון הקשב התחושתי שמעקבת התנסויות הבונות תפקודיים.
אחד הדברים מעוררי פליאה בעבודתי הוא שההורים שואלים את הילד אם בא לו לטפל בבעיה.
תרשו לי לשאול אתכם אם לילד הייתה סכרת והוא נזקק לאינסולין, תשאלו אותו אם בא לו?
הפרעת קשב ADHD מתארת מצב בו קיים חוסר בדופמין וגיאופרפרין במוח, זו הפרעה נוירו פסיכיאטרית ביולוגית שאינה עוברת ודורשת טיפול.
כשקיים ליקויי נוירו התפתחותי תפקודי שמביא לחוסר וויסות חושי, שמעכב יכולות למידה. הטיפול המומלץ הוא נוירו סנסורי קוגניטיבי לרוב ללא שימוש בריטלין.
משך הטיפול לרוב כששה חודשים מלווה בשיתוף פעולה הורי.
בסדרת שבעת המאמרים הבאים אנסה להביא בפניכם תיאור של מגוון התחושות שכאשר אינן מווסתות על ידי מערכת סינון הקשב מייצרות לרוב הפרעת קשב וריכוז, המובילה לליקויי למידה וניתן לטפל בהן והפעם התחושה הטקטילית – תחושת המגע העדין על פני העור.
במצב בו המערכת רגישה מדי עלול לפרש האדם את המגעים בו כלא נעימים / מעצבנים. המערכת אחראית לקליטת הגירויים מהסביבה סינונם וויסותם. המוח מקבל גירויים והוא מארגן, מווסת ומסנכרן אותם על מנת שנתפקד כראוי. תהליך סינון הקשב התחושתי נקרא ויסות תחושתי, כאשר היכולות לדחיית סיפוקים, מיומנות וכישורים חברתיים והתפתחות המוטוריקה העדינה הם לרוב הראשונים להיפגע.
התחושה הטקטילית שונה מאדם לאדם, מה שנעים לאחד לא בהכרח נעים לאחר. כאשר קיימת רגישות יתר טקטילית תבחינו שילדכם נרתע ממגע, מסרב ללבוש חולצה הדוקה, מפריעים לו פתקיות היצרן והתפרים בביגוד, נמנע מפעילות יצירה בגן, לעתים רגישות יתר לריח, מראה / טקסטורה של מאכל מסוים מעוררים בו בחילה, הליכה יחף על חול / דשא עלולית להיחוות כהצקה גדולה כאב, צריבה. חייהם נפגעים והם סובלים. הרגישות מייצרת לרוב הפרעת קשב וריכוז הניתנת לאבחון כאשר התינוק אינו מרוצה מלהיות על הידיים, בוכה ללא הרף, מגלה סימני מצוקה ואי שקט בעת החלפת חיתול וכו'. כשהילד גדל עלולים להדביק לו תווית של מפונק שלא נחשף לילדים אחרים ושלא התלכלך בבוץ / חול ולכן זה מגעיל אותו. ככל שנקדים אבחון וטיפול נמנע נדבכים על אישיות הילד המתפתחת. רגישול לא מטופלת לרוב נמשכת ומשפיעה על יחסים אינטימיים, חברתיים, למבוגר שלא יצעד אלא בסנדלים, שלא אוהב מגע מלטף או עיסוי, תיעוב סוגי מזונות, חוסר יכולת לסבול שני מזונות שנוגעים זה בזה, ועוד.
כאשר הרגישויות מפריעות לתפקוד השוטף והופכות להפרעה כפייתית, ניתן לטפל ע"י טיפולים סנסומוטוריים בשילוב שיתוף פעולה הורי מודרך והשינוי המיוחל לא מאחר להגיע. משך הטיפול הוא לרוב כ 3 או 4 חודשים. לדאבוני חוסר ויסות אינו מופיע רק בתחושה אחת וצריך לרוב גם לווסת מערכות אחרות הקשורות.
